אין בכתבה זו משום ייעוץ או עצה משפטית אלא סקירה כללית בלבד.
לאור מצבם הקשה של משקי בית רבים ועקב עסקים הנסגרים, לדאבוננו, חדשות לבקרים בשל צבר חובות וחדלות פרעון, הפכה שאלת פשיטת הרגל של עצמאיים לרלוונטית יותר. אלפי בני אדם מוצאים עצמם בשנים האחרונות בפני שוקת שבורה מבחינה עסקית ו/או כלכלית כשהם גוררים אחריהם חובות כבדים שלעיתים עולים על נכסיהם כולם. עם כל הרצון הטוב לכסות את החובות לבנקים, לספקים, לרשויות ולנושים אחרים אין ביכולתם של "השבורים כלכלית" לעמוד בכך.
משום מה רווחת מניסיוני בציבור הרחב דעה מוטעית כי גם חברה בע"מ יכולה לפנות לבית המשפט בבקשה להכריז עליה כפושטת רגל, ובכן באופן חד משמעי הדבר אינו נכון. בעליה של חברה בע"מ אינם בקטגוריה של עצמאיים יחידים או שכירים ואינם יכולים להגיש בשם החברה בקשה כזו. חברה בע"מ יכולה להגיש לביהמ"ש בקשה לפירוק או לכינוס נכסים. המשמעות הינה כי אם יקבל ביהמ"ש את בקשתה של החברה ויוכח כי מצבה אכן אינו מאפשר החזר חובותיה ימונה לה מפרק או כונס נכסים מטעם בית המשפט וזה יכנס לנעליו של מנהל החברה ויפעל למימוש נכסיה ולהחזר חובותיה ככל שניתן על פי הכספים שיוכל לצבור ממימוש הנכסים ועל פי סדרי העדיפויות הקבועים בחוק.
לגבי איש עסקים, עצמאי ושכיר התמונה שונה. אלו מבחינתם רשאים, כאמור, לפנות לביהמ"ש בבקשה להכריז עליהם כפושטי רגל ומסתבר שהאופציה הזו לא תמיד רעה כפי שהיא נשמעת. ראוי להבהיר כי פושט רגל יכול להיות רק מי שמלאו לו 18 שנה ומי שיש לו יותר מנושה אחד וכך שבעת פעילותו העסקית שבגינה פשט רגל התגורר בישראל.
עוסק שמגיש בקשה בעצמו לביהמ"ש להכריז עליו כפושט רגל טוב יעשה אם יבדוק לפני כן שחובותיו המצטברים עומדים על המינימום הקבוע לעניין זה בחוק. התנאים הנקובים לעיל הינם תנאים מצטברים שבהעדר אחד מהם לא ניתן הסעד של הגשת הבקשה לפשיטת רגל לבימ"ש. כמו העצמאים ואנשי העסקים כך גם ציבור השכירים שהסתבכו בחובות שאין ביכולתם להחזיר רשאים, במסגרת אותם תנאים, לבקש על הכרזתם כפושטי רגל.
ובכן מהם היתרונות הגלומים בהליך זה, ראשית, חייב שרובצים עליו חובות מסיביים, הוצאות לפועל, תביעות משפטיות וכו'. חייו הופכים לגיהינום והוא מוצא עצמו במערבולת אין סופית
ו "בדרך ללא מוצא" , הליך פשיטת הרגל מבחינתו יכול לפתוח בפניו ובפני משפחתו חיים חדשים.
משמעות ההליך היא שיינתן כנגד החייב צו כינוס ומאותו הרגע מופסקים כל ההליכים המשפטיים נגדו, בדרך זו "קונה" החייב שקט נפשי.
חסרונותיו של ההליך טמונים בעובדה שמרגע הבקשה ומתן צו הכינוס ועד לסיום ההליך והכרעת בימ"ש בבקשה לפשיטת רגל מתקיים שלב של תפיסת נכסי החייב ומתקיימות בדיקות וחקירות
באשר למצבו ויכולתו. ההליך בעצם מחייב את המבקש להיפרד מנכסיו לא בהכרח באופן פיסי אך לפחות מבחינה משפטית. לכשיחליט ובאם יחליט בית המשפט כי הבקשה הוגשה בתום לב ואכן אין ביכולתו של החייב לשלם את התחייבויותיו ויכריז עליו כפושט רגל, אזי, יפסיק הוא באופן מוחלט להיות הבעלים של כל נכסיו. עם זאת בהיותו פושט רגל אינו יכול לבצע פעולות עסקיות אם כעצמאי או כבעל תאגיד וכן נחשב ללקוח מוגבל בבנק.
השאלה של עיכוב בהליכים משפטיים ויציאה לדרך חדשה לחלוטין בתום ההליך אל מול ההגבלה בפעולות עסקיות, בפעולות בנקאיות ובחלק מן המקרים אף ביציאה מן הארץ היא השאלה שעומדת בפני החייב בבואו להחליט אם אכן לפנות לביהמ"ש בבקשה להכריז עליו כפושט רגל.
מאת ד"ר אפי משה רו"ח וכלכלן בכיר